משטרת התנועה בערים מתמקדת בעברות תנועה קרדינליות שיש בהן משום סיכון חיי אדם או משום החמרה בתוצאות במקרים של תאונות. יוצא מכך שאין הקפדה ולמעשה אין אכיפה של ציות לתקנות תעבורה שיש בהן כדי לשפר את איכות חייו של האזרח, כל אזרח.
 

יכול אדם להסתובב בעירו ולהיווכח עד כמה רווחת התופעה של צפצוף על חוקי התנועה בהעדר אכיפה ראויה. התעלמות מציות לתקנות מסויימות מוליכה להתעלמות מתקנות חמורות יותר.
 

במה דברים אמורים? חניה לצד אבני שפה הצבועות אדום-לבן, חניה לצד אבני שפה הצבועות אדום-צהוב (תחנות אוטובוס), חניה על המדרכה, חניה על או ממש לפני מעבר חציה, חניה בתחום צומת, חניה על המדרכה, תנועה וחניה של משאיות כבדות, אי מתן איתות (וינקר), אי מתן זכות קדימה בפניות, נסיעה ממושכת בנתיב שמאלי, השלכת פסולת מרכב (בדלי סיגריות, ניירות, כוסות ח.פ. ועוד), הפרעה לתנועה עקב העמדת רכב בנתיב נסיעה ("רק לשניה כי ירדתי לאכול פלאפל"), העלאה ו/או הורדת נוסעים מצד התנועה (בייחוד ליד מוסדות חינוך), נהיגה פרועה של טרקטורונים, נהיגת אופנועים באופן מרעיש עקב שינויים יזומים בצינור הפליטה, שימוש מיותר בצופר, נהיגה על המדרכה שלא לצורך (כדי לגנוב רמזור אדום, נפוצה אצל שליחי הפיצות) ועוד ועוד ועוד.
 

אי אכיפה של רוב חוקי התעבורה מקדיח את תרבות הנהיגה שלנו. ההתעלמות המודעת מהוראות החוקים היא בעוכרנו. מי שמזלזל בקטנות אל יתפלא אם ייתפס בחמורות. אט אט מושרשת תרבות ההתעלמות מסימני הדרך בקרב דורות של נהגים ונמצאנו מקַבעים אותה ויוצרים דפוס התנהגות אנוכי, בלתי מתחשב, גובל בחוצפה ועזות פנים ו"בימים אלה איש הישר בעיניו יעשה".
 

צא אל הרחובות וראה את ההמונים חונים לצד אבני שפה הצבועות אדום לבן. תופעה זו הפכה מזמן נורמה ומחזה נפוץ. צא אל המרכזים המסחריים וראה איך חונים באלכסון, על הקווים ותופסים שני מקומות חניה, צא וראה את המשאיות הרבות החונות בצידי השדרות היפות, צא וראה עד כמה נהגים הפסיקו להשתמש במחווני כיוון (וינקר), צא וראה את בחורינו שועטים עם טרקטורונים ללא לוחיות זיהוי, ללא קסדות, ללא קשתות ביטחון, ברעש מחריש אוזניים, מתנשאים בבוז מעל כל חוק ותקנה, מרימים את האף ואת גלגלי הרכב הקדמיים ומתריסים קבל כולם "אני מלך הכביש". ואתה עומד ומאמין עד כמה התדרדרנו.
 

ואכיפה מנין? בהעדר שוטרי תנועה בשטח, בהעדר אמצעים לאכיפה ובהעדר אסרטיביות מי יכול להתמודד מול כל אלה? מי ימגר את תופעת הטרקטורונים? בהעדר משאבי כוח אדם ומשאבי אכיפה משתנה מדיניות האכיפה ומתמקדת במספר עברות מועט ועל כל השאר – ירחם השם.
 

אזרחים רבים נהנים מהעדר האכיפה היות שכך לא נפגע כיסם אך מה לגבי התדמית. היכן יראת החוק? אמרו חז"ל: הווי מתפלל לשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. האין אנו נסחפים לכאוס שכזה?  הכל רואים בקנסות מחלבת הון עבור המדינה ומחרפים את האוכפים. לו רק השכילו לשמור על החוק ולציית לסימנים בדרך כי אז היו הכל יוצאים נשכרים. כמעט לשווייץ היינו ללוכסמבורג דמינו.

הכותב הוא מתנדב משטרת התנועה של אשדוד

בטור זה מפורסמים תכנים שמקורם בגולשי האתר, וצד שלישי שאינו העמותה. תכנים אלו מובאים כשירות לציבור הגולשים ואינם מבטאים את דעת העמותה או את עמדתה.