בשנת 2009 נהרגו 350 בני אדם בכבישי ישראל. נתון זה משקף ירידה של כ – 100 הרוגים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אין ספק כי מדובר בהישג משמעותי הנובע מחיבור מספר סיבות, ביניהן שיפור שירותי הפינוי וההצלה, שיפור תשתיות הכבישים, עלייה ברמת הבטיחות של כלי הרכב בכבישי הארץ, הגברת האכיפה המשטרתית והחרמת רכבים ופעילויות הסברה מקיפות שהעלו את המודעות בקרב הציבור. עם זאת, בהיפגעות ילדים בתאונות ממוקמת ישראל במקום מאד מדאיג ולא מחמיא – במקום הראשון מבין המדינות המתקדמות ובמקום השלישי בקרב נפגעי הולכי הרגל.

שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "מדובר בציון דרך חשוב במאבק הכולל בתאונות הדרכים בישראל, אך יש לזכור כי מדובר בהפחתה חריגה אשר אינה משקפת את המגמה הרב שנתית. בשל כך, אין לנוח על זרי הדפנה ולצפות שמעתה והלאה יימשך קצב זה מעצמו, ללא פעילות מסודרת ומקיפה, מה שיקבע אם מגמת הירידה בתאונות הדרכים תמשך היא אך ורק ישום תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים".

אבואב הוסיף כי יש לזכור שממשלת ישראל קבעה יעד להמשיך ולהוריד את מספר ההרוגים בשנת 2010 ב – 6%. הממשלה אימצה תוכנית לאומית למלחמה בתאונות הדרכים – תוכנית שיינין, המגדירה בצורה מפורטת את הצעדים הנדרשים. למרבה הצער רק חלק קטן מהמלצות הועדה יושם עד כה.

בפני שר התחבורה והבטיחות בדרכים, האחראי על תחום זה, עומדות סדרת פעולות לביצוע על מנת להמשיך ולהוריד את מספר ההרוגים. בכדי שהישג זה לא יהיה חד פעמי אלא חלק ממגמה מתמשכת, יש לדאוג לגוף מרכזי, חזק ובעל סמכויות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שירכז תחת ידיו את כל הפעילויות וכל התחומים.


למרות הירידה הכללית במספר ההרוגים בכבישים השנה, דווקא בקרב רוכבי האופניים יש עליה במספר ההרוגים. השנה נהרגו 14 רוכבי אופניים. עליה קלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נתון מדאיג נוסף הוא כי למרות הירידה, ישראל ממוקמת במקום השלישי מבין המדינות המתקדמות בהיפגעות הולכי רגל.

 

ירידה חדה במספר ההרוגים בקרב הנוסעים והולכי הרגל

בשנת 2009 נרשמה ירידה חדה במספר נוסעי הרכב שנהרגו. מתחילת השנה נהרגו 72 נוסעים המהווים 21%  מכלל ההרוגים, אל מול שנת 2008 בה נהרגו 123 נוסעים (28% מכלל ההרוגים). מדובר בשיפור משמעותי, הנובע בין היתר משיפור טכנולוגיות הבטיחות  ואביזרי הבטיחות הפסיביים והאקטיביים במכוניות החדשות. נתוני 'אור ירוק' ורשות המיסים מצביעים על עלייה בחדירת אביזרי הבטיחות לצי הרכבים בארץ ובעלייה במודעות לחשיבות אביזרי הבטיחות.
     

בשנת 2009 נרשמה ירידה משמעותית במספר הולכי הרגל שנהרגו  - 113 הולכי רגל, בהשוואה ל-147 הולכי רגל שנהרגו בתקופה המקבילה  בשנת 2008. יחד עם זאת, שיעור הולכי הרגל מכלל ההרוגים נותר ללא שינוי וקבוצה זו ממשיכה להיות הקבוצה הפגיעה ביותר. נתונים אלו דורשים התייחסות מיוחדת ובניית תוכנית פעולה לטיפול בנושא.

אל מול השיפור בקרב הנוסעים והולכי הרגל, מספר רוכבי האופניים ההרוגים לא רק שלא ירד אלא נרשמה עלייה קלה. בשנת 2009 נהרגו 14 רוכבי אופניים. צורך זה מקבל משנה תוקף על רקע הפופולאריות ההולכת וגדלה של כלי זה והצמיחה המהירה של הענף ושל מספר הרוכבים. על פי סקר 'אור ירוק', כמיליון איש רוכבים על אופניים בישראל.

אחת הסיבות התורמות לפגיעות חמורות  בקרב רוכבי האופניים היא אי חבישת קסדה. למרות שהחוק מחייב זאת, רק כ-40% מהרוכבים חובשים קסדה וזאת על אף שחבישת קסדה תקנית בעת רכיבה על אופניים מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לפגיעות ראש בשיעורים של עד 88%. הסיבה העיקרית לכך הינה חוסר בהסברה ובאכיפה של החוק.
 

ירידה במספר ההרוגים במגזר היהודי ובמגזר הלא יהודי
 

בשנת 2009 נרשמה מגמת ירידה במספר ההרוגים בקרב האוכלוסייה היהודית בה נהרגו 204 אנשים, ירידה של 21% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. במגזר הלא יהודי התמונה דומה, שם נרשמה ירידה של 15% כאשר נהרגו 132 אנשים בהשוואה ל 156 בשנת 2008. יחד עם זאת, ניתן לראות שדווקא באוכלוסייה הלא יהודית רמת השיפור נמוכה יותר. נתון זה מדגיש את הצורך בהקצאת משאבים למגזר הלא יהודי, אשר שיעור ההיפגעות שלו בתאונות דרכים גבוה באופן משמעותי מחלקו באוכלוסייה. בקרב הזרים ניתן להסביר את ההבדל המשמעותי בתאונת אוטובוס התיירים בים המלח, שארעה בשלהי 2008.
 

ירידה בהיפגעות בתחום העירוני
 

בעוד בתחום העירוני מתרחשות 75% מהתאונות, בחינה של התאונות הקטלניות מצביעה בבירור על הבעייתיות והסכנה בכבישים הבינעירוניים. בשנת 2009 נהרגו בתחום הבינעירוני 208 אנשים- ירידה של 21% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2008, נתון המשפיע באופן משמעותי על מספר התאונות הקטלניות וההרוגים. גם בתחום העירוני נרשמה מגמת שיפור כאשר מספר ההרוגים עומד על 135 – ירידה של 25%. ירידה זו תורמת לירידה הכללית מאחר ומרבית התאונות מתרחשות בתחום העירוני.

 

תשתיות טובות יותר ומודעות ציבורית
 

כאמור, לא ניתן להצביע על גורם אחד שהשפיע על הירידה במספר הרוגי תאונות הדרכים, והסיבות לכך הן מגוונות:

• שיפור התשתיות – בהתאם לתוכנית הממשלה, הופנו כ- 19 מיליארד ₪ לפיתוח ולשיפוץ כבישים, ומתוכם כשני מיליארד ₪ לטיפול נקודתי בכבישים אדומים.
• בטיחות כלי הרכב – כתוצאה מעלייה במודעות וכתוצאה מתמריצים ממשלתיים שונים, השתפרה בצורה דרמטית רמת הבטיחות של כלי הרכב בכבישי הארץ. כריות אויר היו לאביזר בטיחות שבשגרה, מערכות בקרת יציבות ומערכותabs  מותקנות כיום ביותר ויותר רכבים כאבזור סטנדרטי. סקר 'אור ירוק' מצביע גם על עלייה במודעות לחשיבות אביזרי הבטיחות.
• פינוי, חילוץ והצלה – מד"א קיצר בצורה משמעותית את זמני הגעתו לזירות תאונות בין אם בהפעלת שירות פינוי מוסק ובין אם בפתיחת נקודות הזנקה חדשות. שיפור מערכי הטראומה והכשרת הרופאים הביאו לטיפול טוב יותר ולירידה בשיעורי התמותה.
• אכיפת המשטרה – משטרת ישראל קיימה 2.5 מיליון מפגשי שוטר נהג. הנוכחות המשטרתית באה לידי ביטוי גם במלחמה עיקשת בנהגים שיכורים תוך ביצוע מספר שיא של בדיקות אלכוהול – כחצי מיליון. המשטרה גם החליטה בתבונה להתמקד ב"דו"חות איכות", על עבירות תנועה חמורות, על חשבון עבירות קלות ללא פוטנציאל קטלני. התוצאה היתה ירידה במספר הדו"חות המשטרתיים השנתי מ 1.8 מיליון דו"חות שרובם על עבירות קלות, ל 1.2 מיליון דו"חות שרובם הגדול בעוון עבירות תנועה חמורות. ההתמקדות בעבירות חמורות הביאה גם להחרמה של כ-10,000 רכבים של נהגים שיכורים ועבריינים המסכנים את חיי כלל משתמשי הדרך.
• הסברה – נושא הבטיחות בדרכים הפך להיות אחד הנושאים המרכזיים בסדר היום של הציבור בישראל. מסעות הסברה והקמפיינים יצרו בציבור הבנה של חשיבות המאבק בתאונות הדרכים ותרמו רבות לשינוי תרבות הנהיגה. הציבור רואה בתחום הבטיחות בדרכים ברמת חשיבות כשל המצב הביטחוני.

על מי מוטלת האחריות?

את הסיבות להצלחה חובתנו לנתח, ללמוד ולשנן. היעד לשנה הבאה: הפחתת 6% נוספים ממספר ההרוגים השנתי. אחריותו הלאומית של שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ, מחייבת אותו לעמוד במשימתו המקצועית הראשונה במעלה, והיא התמדה בהוצאה לפועל של התוכנית הלאומית למאבק בתאונות. לשם כך מונה לתפקידו וכך גם נקבע בוועדת שיינין.

רצוי מול מצוי- ומה צופן לנו העתיד

כדי לתכנן ולבצע מדיניות בטיחות כוללת בדרכים, המליצה וועדת שיינין על הקמת רשות לאומית לבטיחות בדרכים ו"מיצובה כרשות עצמאית (סטטוטורית) הכפופה ישירות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים". כלומר, הכלי העיקרי ליישום המלצות וועדת שיינין הוא הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בפועל הרשות הלאומית מתפקדת כבר מחודש יולי 2009 ללא מנכ"ל. בסוף חודש נובמבר 2009 פוזרה גם מועצת הרשות כך שגם אם רוצים למנות כיום מנכ"ל הדבר לא אפשרי כי אין למעשה מועצה ממנה.
 

• לפי המלצות וועדת שיינין, רשות זו הייתה אמורה להיות בעלת תקציב עצמאי בקנה מידה כזה שיאפשר לא רק את מימון פעולותיה שלה – וכאן דובר במפורש על תחומים חדשים כמו מחקר, חקר תאונות לעומק – אלא גם מימון תשתית הבטיחות העירונית. – בפועל זה לא קרה.
• רשות כזאת אמורה להיות בעלת תקציב עצמאי שיאפשר לה עצמאות ביצועית בתחומי הבטיחות, כזאת שלא תקום או תיפול בגלל מצב משתנה במפה הפוליטית, ממשלת ישראל החליטה שתקציב זה יעמוד על סכום של 550 מליון ₪ ללא אפשרות קיצוץ. בפועל כבר השנה (2009) תחת אחריותו של השר הנוכחי קוצץ תקציב הרשות והוא עומד בשנת 2009 על 460 מיליון ₪. גרוע מכך, התקציב המיועד לשנת 2010 עומד על 380 מליון ₪. בסופו של יום נשארה הרשות עם תקציב מדולדל, הרבה פחות ממה שדובר, שחלקו רק עבר בה בדרכו למשטרה ולמערכת החינוך, וחלקו האחר הופנה להסברה. כיום גם על תקציב זה נאלצת הרשות להיאבק כאשר חרב הקיצוץ שוב מונפת כאשר הקיצוץ הוא לא בתקציב אלא בבטיחות בדרכים.
• כבעלת מעמד שכזה הייתה הרשות צריכה לקבוע תקני בטיחות בכל התחומים הרלוונטיים לנושא, לתבוע שינויים, לסגור קטעי כביש בעייתיים ולהיות בעלת כלים שלטוניים וחקיקתיים בכל מה שקשור לבטיחות בדרכים.
• לרשות החדשה אין כיום מעמד. מעבר לתקציבה שלה בתחום פעולותיה הישירות כגון הסברה, היא לא יכולה לחייב אף גורם לפעול בצורה מסוימת או להימנע מכך על-סמך שיקול דעתה המקצועי-בטיחותי. לסיכום: הממשלה אישרה, את הצעת החוק שלה עצמה, אשר אינה כוללת דבר מכל זה.
• בראשית דרכו היה על השר לפעול לכך שהרשות תקבל את ארגז הכלים המלא לפעילות בכל התחומים הקשורים לבטיחות, או לכל הפחות לקדם זאת. כדברי וועדת שיינין : "האחריות הישירה לבטיחות בדרכים תופקד בידי שר התחבורה, שיהיה "שר התחבורה והבטיחות בדרכים. אין זו כותרת בלבד. לראשונה, הממשלה בהנהגתו של שר ייעודי, תהיה אחראית לבטיחות בדרכים כמו לביטחון המדינה". בפועל השר לא עשה דבר אלא גרם להחלשתה של הרשות על ידי אי מינוי מנכ"ל במשך חודשים רבים.

רוצים לדווח על מפגעים בדרך? יש לכם שאלה הקשורה לבטיחות בדרכים?היכנסו למערכת הפניות של "אור ירוק" - כל גורמי הבטיחות בדרכים במקום אחד