האופניים הם אחד מכלי התחבורה העתיקים בעולם, כאשר הדגם הראשון המתועד הוצג בפריז בשנת 1818 על ידי הברון הגרמני קארל פון דרייס. מאז ועד היום התפתחו האופניים והפכו לכלי תחבורה יומיומי המשמש מיליוני בני אדם בכל מקום בעולם, אם לרכיבה לשם הספורט וההנאה, הגעה אל מקום העבודה או אפילו משלוחים תוך ניצול גוף האופניים הצר והקל אשר מדלג בין הפקקים בנקל. הרכיבה על אופניים בריאה וזולה יחסית, תורמת לאיכות הסביבה, מצמצמת את עומסי התנועה ואת בעיות החניה. לצד היתרונות הברורים של האופניים קיימים גם מספר חסרונות כשהבולט בהם הוא חוסר היציבות של כלי תחבורה דו גלגלי והיכולת המועטה של הרוכב להגן על עצמו מפני פגיעות. לנהג הרכב יש את שלדת הברזל וקורות הפלדה אשר מגינות עליו מפני פגיעה ולרוכב האופניים יש קסדה ומגנים בלבד.
היעדר ההגנה הביא לכך ש-35 רוכבי אופניים קיפחו את חייהם בשנת 2018 בתאונות דרכים ומאות נפצעו, חלקם אף נותרו עם נכויות לכל ימי חייהם. מגמת ההיפגעות נמשכת גם השנה כאשר שמונה רוכבים נהרגו מתחילת השנה בתאונות דרכים. מותם של רבים יכול אולי היה להימנע לו מדינת ישראל הייתה מפסיקה להתעלם מרוכבי האופניים שרוכבים כאן בכל יום ואף הייתה מתחשבת בהם, כפי שעושות מדינות מפותחות רבות בעולם. מדוע מתעלמת? מפני שמדינת ישראל מפספסת כאן בגדול ציבור שלם של אנשים שמוכנים לזנוח את הרכב הפרטי ולעבור לאופניים ובכך לחסוך למשק הישראלי כסף רב באמצעות בצמצום עומסי התנועה והקטנת זיהום האוויר. מזג האוויר הנח ברוב ימות השנה, מיעוט הגשם והקור והטופוגרפיה הנוחה מציבים את ישראל כגן עדן לרוכבים.
אותו ציבור רוכבים מבקש מהמדינה דבר אחד פשוט ופעוט – תנאי רכיבה בסיסיים. ההיפגעות הגבוהה של הרוכבים מחייבת את הפרדתם מכלי הרכב ומהולכי הרגל. אין מקומם של האופניים על המדרכה אלא בשבילי רכיבה ייעודיים ורציפים שימנעו את החיכוך הבלתי נסבל עם הולכי הרגל ובעיקר את המפגש הקטלני עם נהגי כלי הרכב בכביש. די לראות את הכאוס התחבורתי השורר במרכזי הערים כדי להבין שאנחנו טועים כאן ומפקירים את הרוכבים למות בכביש. די לראות את קבוצות הרוכבים בשולי הכביש בימי שבת בבוקר, סנטימטרים ספורים מכלי הרכב הדוהרים כדי להבין שהתאונה הבאה היא רק ענין של זמן. היעדר הביטחון בא לידי ביטוי גם בסקר שערכנו באור ירוק כאשר 73% מהציבור טוען כי הרכיבה על אופניים בישראל מסוכנת יותר בהשוואה לרכיבה במדינות אירופה.
אנחנו בפתחה של עונת הרכיבה על גבי אופניים. מזג האוויר מתחמם, היום מתארך ואלפי זוגות אופניים נשלפים מהמחסנים בעיקר בחופשות החגים ובחופש הגדול. כדי להציל את הרוכב הבא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב להתחיל לחשוב גם על הרוכבים עצמם ולא רק על נהגי כלי הרכב הפרטיים – חייבים לסלול שבילי רכיבה בטוחים ברחובות הערים ומסלולי רכיבה עבור רוכבים מקצועיים ורוכבי השטח. יש להטמיע בציבור את ההבנה שקסדה היא אביזר הבטיחות החשוב ביותר עבור הרוכב אשר יכולה לעשות עבורו את ההבדל בין חיים ומוות. יותר ויותר מקומות עבודה צריכים לעודד את העובדים להגיע רכובים על גבי האופניים ולספק להם אמצעי בטיחות, מקלחת זמינה ומקום להחליף בגדים.
אין שום סיבה שמדינת ישראל לא תהיה מדינה מובילה בתחום האופניים ולכן חייבים במשרד התחבורה לחבק את הרוכבים, להיות קשובים להם ולצרכים שלהם כדי לשמור על חייהם. חובתה של המדינה לספק לרוכבים תנאי רכיבה בטוחים כדי למנוע את הרוכב ההרוג הבא.