להציל את האזרחים השקופים – מאמר של ארז קיטה מנכ"ל עמותת אור ירוק שפורסם במעריב

השקופים האמיתיים, אלו שממש לא רואים אותם הם הולכי הרגל במעברי החציה. בשבוע שעבר נהרגו שני הולכי רגל בתאונות דרכים בחיפה ובגבעתיים. ביום שני השבוע נהרגה אישה בשנות ה-60 לחייה כאשר חצתה את הכביש במעבר חציה ברחוב אבן גבירול ומספר שעות לאחר מכן ילד, בן ארבע נהרג וסבתו נפצעה קשה כאשר חצו את הכביש במעבר חציה בדרך ליום כיף בגן החיות התנכ"י בירושלים. בשעות הלילה שבין שני לשלישי נהרגה הולכת רגל בנתניה לאחר שנהג פגע בה והסתלק ממקום התאונה, מותיר אותה להתבוסס בדמה.


24 הולכי רגל נהרגו מתחילת השנה, יותר ממחציתם הם ילדים וקשישים, שתי אוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה להיפגעות בתאונות דרכים, בעיקר כהולכי רגל. ממתי הולכי הרגל הפכו לשקופים? התהליך הואץ מאוד בשנים האחרונות. ניתוח שעשינו באור ירוק הראה כי 54% מהולכי הרגל שנפגעו בשנת 2003 כאשר חצו את הכביש נפגעו במעבר החציה, המקום אשר אמור להיות הבטוח עבורם. עם השנים שיעור הולכי הרגל שנפגעו במעברי החציה טיפס באופן קבוע. בשנת 2010 הוא כבר עמד על 64%, בשנת 2015 הוא המשיך לטפס והגיע לשיעור של 75% ואילו בשנת 2018 הוא הגיע עד לכדי כך ש-79% מהולכי הרגל שנפגעו בשעה שחצו את הכביש, נפגעו במעבר החציה. מלכודת מוות.


בכלל, מדינת ישראל היא אחת המדינות שהכי מסוכן ללכת בהן ברגל. ישראל ניצבת במקום הרביעי הגרוע באחוז הולכי הרגל ההרוגים מסך כל ההרוגים מתאונות דרכים, מבין מדינות ה-OECD. רק יפן, צ'ילה וליטא הציגו נתונים גרועים יותר. 31% מסך ההרוגים בישראל מתאונות דרכים הם הולכי רגל בעוד הממוצע במדינות ה-OECD, נאמד בשיעור של 20%.

אבל המדינה, היא בכלל מפנה אצבע מאשימה כלפי הולכי הרגל עצמם. הכי קל להאשים שוב את הגורם האנושי מבלי לקחת אחריות.


ידוע וברור כי ילדים וקשישים הם האוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה להיפגע כהולכי רגל. ידוע שמעברי החציה הם נקודת התורפה. ידוע שהרוב נפגעים ברחובות הערים וידוע גם אילו רחובות הם אדומים ומרובי נפגעים. באותם מוקדי סיכון עירוניים יש לשפר את התשתית כך שתרסן את מהירות נסיעת כלי הרכב וכך תציל את חייהם של הולכי הרגל, גם אם נהג הרכב לא נתן להם זכות קדימה. הרי האסטרטגיה של הטלת האשמה רק על הגורם האנושי כשלה ואיננה נושאת עמה תוצאות.


לכן, בפעולות פשוטות ניתן להציל חיים. פשוטו כמשמעו. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב לדרוש מראשי הערים והרשויות להניח פסי האטה בסביבת כל בית ספר, גן ילדים ופארק ציבורי. אסור לאפשר, ממש באופן פיזי, נסיעה מעל 30 קמ"ש בסביבת ריכוז גבוהה של אזרחים ותיקים כמו בתי אבות, מרכזי יום לקשיש וקופות חולים. בנוסף, יש למתן את מהירות הנסיעה בסביבת מעברי חציה ברחובות האדומים מרובי התאונות. פס האטה פשוט, מוריד את תאונות הדרכים ב-40% ואמצעים אחרים התורמים להורדת מהירות הנסיעה בעיר כמו מעגל תנועה מפחיתים את התאונות בכ-30%.


במשרד לבטיחות בדרכים חייבים לשנות את סדרי העדיפויות ולתת קדימות לבטיחותם של הולכי הרגל. יש לתכנן את התנועה מנקודת מבטם ולא מנקודת מבטו של הנהג. יש לעודד ויותר ויותר אנשים לעשות שימוש ברגלים במקום ברכב הפרטי, פעולה שתתרום לבריאות הציבור, תפחית את העומס במרכזי הערים ותצמצם את זיהום האוויר.

ברגע שהמדינה תשים את חיי האדם בראש סדר העדיפויות שלה, הולכי הרגל יפסיקו להיות שקופים.

יצירת קשר

מוקד תרומות והסברה  |  1.800.800.910

דוא״ל  |   oryarok@oryarok.org.il

טלפון  |  03.770.77.77  |  03.770.77.70

כתובת  |  השופטים 38 רמת השרון 4703749

© 2017 כל הזכויות שמורות לאור ירוק. לתקנון 
   Proudly created with Wix.com     למדיניות פרטיות

  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon