מאמר דעה של יו"ר עמותת אור ירוק, אבי נאור, שפורסם במעריב

בישראל מציינים בימים אלה את שבוע הבטיחות בדרכים. ישיבת הממשלה, וועדות הכנסת השונות ובמליאה יעלו את הנושא לסדר היום. זהו שבוע בטיחות עצוב במיוחד נוכח הזינוק החד במספר ההרוגים השנה מתאונות דרכים, כ-20% בהשוואה לשנה שעברה. דעתי איננה תופסת כיצד החברה הישראלית המקדשת את החיים, ממשלות ישראל ושרי ושרות התחבורה והבטיחות בדרכים לדורותיהם מתעלמים מהציווי ומהמצווה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" ונמנעים ממאבק עיקש וחסר פשרות למען קדושת החיים. אסון המירון, מגפת הקורונה, האלימות בחברה הערבית והאלימות כלפי נשים, הן טרגדיות עצומות שרק מחדדות ומחזקות את החובה של כולנו להילחם ביתר שאת על הצלת חיים.

באופן מקרי התבשרנו לאחרונה על תכנית חומש תחבורתית מבוססת על חזון מרחיק לכת הכוללת מתן תקציבים לשיפור התחבורה הציבורית, שיפור התשתיות ביישובי החברה הערבית ועוד. השרה גם מבקשת לגמול אותנו מהשימוש ברכב הפרטי. חזון אמיתי ושאפתני. אני מאחל לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים ולכולנו שנזכה להגשמת התוכנית ונקטוף את פירותיה.

עד שהחזון ימומש, על השרה להתעשת ולהכריז גם על תכנית שתביא לצמצום הקטל בדרכים. תכנית עם תקציב ראוי שמאפשר פעולה, עם יעדים ומטרות שאפתניים בדומה למתרחש במדינות המובילות בבטיחות בדרכים. שתי התכניות – התחבורתית וזו המבקשת להציל חיים חייבות להיות שלובות זו בזו. אחת תומכת ברעותה ומשלימה אותה. הסתמכות רק על תכנית תחבורה ללא צמצום הקטל בדרכים, נידונה לכישלון.

על פי החוק, שרת התחבורה היא גם השרה לבטיחות בדרכים. הציפייה שלי מהשרה מיכאלי היא להציג במהרה תכנית לאומית לבטיחות בדרכים שתצא לפועל על ידי הזרוע הביצועית לנושאי הבטיחות בדרכים – הרלב"ד. מטרת התכנית היא להציל את חייהם של מאות ישראלי חפים מפשע מהרג, פציעה קשה ויגון בכביש. תכנית שתשים סוף להתעלמות המתמשכת של ממשלות ישראל מהמחיר הכבד שאנו משלמים על הזכות להיות ניידים. המחדל הזה עולה לנו בדם ופוצע את החברה הישראלית כולה.

אני קורא לשרה להציב שתי מטרות על עד שנת 2025: המטרה הראשונה היא להפחית את שיעור ההרוגים מתאונות דרכים בכ-50%, כלומר פחות מ-200 הרוגים בשנה. המטרה השנייה היא להציב את מדינת ישראל בין חמשת המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים. אלו לא מילים בעלמה, עד לא מזמן היינו מאוד קרובים להשגת המטרות הללו. בשנת 2012, לאחר עשור של השקעה ממשלתית, שיעור ההרוגים מתאונות דרכים ירד אל מתחת ל-300. מדינת ישראל קצרה את פירות ההשקעה אשר הציבו אותה בעשיריה הראשונה של המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים.

המאבק בקטל בדרכים הוא רב תחומי מטבעו. יש לתכלל, לתאם ולפקח על עשייה של משרדים רבים. כאשר כל משרד פועל באופן בלתי תלוי, ללא תיאום עם המשרדים האחרים, זהו מתכון לכישלון שאותו אנו חווים כיום. דו"ח של המועצה האירופית לבטיחות בדרכים מדרג את ישראל בין שלושת המדינות הגרועות באירופה בצמצום מספר ההרוגים בעשור האחרון.

מבט על המדינות המובילות מוכיח לנו שניתן לנצח במאבק להציל חיים. ניתן בנקל לחולל מהפכה של ממש רק בהובלתה של השרה לבטיחות בדרכים. מיקוד בחינוך ובהסברה לאוכלוסיות בסיכון. חיזוק אגף התנועה במשטרה על ידי תוספת של שוטרים, ניידות ואמצעי אכיפה אלקטרוניים יובילו בהכרח ליצירת הרתעה. שיפור קטעי כבישים אדומים ומסוכנים הגובים את חייהם של עשרות ישראלים בכל שנה. חיזוק וייעול מערכת המשפט שתמנע מעברייני תנועה סדרתיים מלאחוז בהגה ולסכן את כולנו בכביש, הן פעולות שהביאו להצלחה כבירה בכל העולם, הצלחה שפירושה הצלת חיים. אז למה לא אצלנו?

באחריותה ובידיה של השרה לבטיחות בדרכים הזכות והחובה למנוע שכול, צער וכאב ממאות משפחות. עליה לשים בראש סדר העדיפויות את הצלת החיים.

· הכותב הוא חתן פרס ישראל, יו"ר ומייסד עמותת אור ירוק