שר התחבורה והבטיחות בדרכים הבא שיכנס לתפקידו יעמוד מול אתגרים רבים וגדולים הנוגעים לחיי כולנו. השר החדש ימצא משרד עם אחד התקציבים הגדולים, כזה ששם את יהבו בעשור האחרון על שיפור תשתיות אך הזניח שני תחומים חשובים וקריטיים שבהם ישראל נמצאת בפיגור גדול אחרי המדינות המתקדמות בעולם – המאבק בקטל בדרכים ושיפור התחבורה הציבורית.
מתחילת שנת 2019 נרשמה עליה חדה של 13% במספר ההרוגים מתאונות דרכים לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. השר החדש יהיה חייב להנחיל לעובדי המשרד ולגופים הכפופים אליו את ההבנה כי נושא הצלת החיים יהיה מעתה בראש סדר העדיפויות.
הצעד הראשון שעליו לבצע הוא לכנס בחזרה את וועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים אשר כוללת את הפורום הבכיר והחשוב ביותר בקביעת המדיניות הממשלתית במאבק בקטל בדרכים. הוועדה תהיה אחראית על תיאום פעולות הממשלה והמשרדים השונים, וקביעת סדרי העדיפויות והאסטרטגיה שתחזיר את מדינת ישראל אל מסלול של ירידה במספר ההרוגים מתאונות דרכים מידי שנה.
לאחר מכן עליו להפנות את התקציבים הנדרשים לשיפור התשתית בכבישים האדומים שגובים את חייהם של עשרות ישראל בכל שנה, דוגמת כביש 90 המדמם, אשר לא נעשה בו שום שיפור תשתיתי שימנע את התאונה הבאה. על השר ליישם ולקיים את החלטת הממשלה הקובעת כי יש להקצות 400 מיליון שקלים בכל שנה לטובת שיפור התשתית בצמתים האדומים וקטעי הכביש המסוכנים המוכרים כמוקדי סיכון.
מתוקף מינוי כשר האחראי על החיים של כולנו בכביש עליו לקיים קשרי עבודה עם השר לביטחון הפנים ולדרוש שזה יישם את החלטת הממשלה הקובעת כי למשטרת התנועה יהיו 450 ניידות הפרוסות בשלוש משמרות לאורך כל היום, מדן ועד אילת. לאגף התנועה חסרות כיום כ-200 ניידות שהיו יכולות לסייע בהגברת ההרתעה בקרב עברייני התנועה ובצמצום תאונות הדרכים.
מערכות בטיחות לרכב הוכחו ככלי אפקטיבי ויעיל לצמצום תאונות דרכים ולכן השר חייב לפעול על מנת שכלי הרכב שעולים על הכבישים יהיו בטוחים יותר. עליו לקבוע רף בטיחות בלתי מתפשר כנהוג במדינות אירופה המתקדמות, שיוביל לכך שכלי רכב עם רמת בטיחות ירודה לא יעלו על כבישי המדינה. במקביל, חייבים לעודד יותר ויותר אנשים לרכוש כלי רכב עם מערכות בטיחות אקטיביות, כאלו שלא רק מתריעות בפני הנהג על הסכנה המתקרבת אלא מתערבות ולמעשה מחפות על טעויות הגורם האנושי ובכך מונעות את התאונה. ניתן לעשות זאת על ידי הנחות במס הקניה והענקת הטבות כספיות. זו השקעה כלכלית שתחזיר את עצמה במהירות.
אחרי הצלת החיים עליו לפעול לשיפור איכות החיים. תחום הסעת ההמונים הוא החמצה לאומית של כל ממשלות ישראל, בעיקר בעשור האחרון. הנזק הכלכלי מפקקי התנועה הבלתי נגמרים נאמד בכ-15 מיליארד שקלים בכל שנה. כולנו מרגישים את העומס ומומחי התחבורה מעריכים כי לא יחלפו שנים רבות עד אשר גוש דן יהיה פקק אחד גדול. מסקר שערכנו בעמותת אור ירוק עולה כי רוב הציבור טוען כי ישמח לעשות שימוש בתחבורה הציבורית על פני הפרטית אם רק זו תהיה זמינה ונוחה מהבית אל העבודה או הלימודים. לכן, חייבים להשקיע כסף רב בסלילת נתיבי תחבורה יעודים לאוטובוסים, לעודד נסיעות משותפות, לשפר את איכות השירות והזמינות של התחבורה הציבורית ולהפוך אותה לכזו שתמשוך אליה את כל האוכלוסיות בחברה הישראלית, ולא רק את אלו שאין להם ברירה.
השר הבא שיכנס בשערי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב להבין כי נפלה בחלקו זכות גדולה ורבת משמעות - הוא יכול, בפעולות פשוטות, להציל חיי אדם.