מצבם המשפטי של נפגעי תאונות בהעדר ביטוח

עו"ד אילן קנר

הכותב הינו עו"ד המתמחה בדיני נזיקין וביטוח

1.    האופניים החשמליים הם כלי תחבורה מאד אפקטיבי, מאד יעיל אך מאד מסוכן.

הרוכבים, צעירים בדרכם לעבודה, סטודנטים בדרכם לאוניברסיטה ותלמידי תיכון, נוהגים בכבישים או על המדרכות, עם אוזניות ובלי קסדה, במהירות של 50 קמ"ש ויותר. לא פעם הם מתרסקים בעצמם, ולעיתים אוספים עימם עובר אורח תמים.

2.    מאחר שהצורך החברתי מצדיק את השימוש באופניים חשמליים, שהינם כלי תחבורה יעיל, מהיר ולא מזהם, ראוי שהסיכונים התעבורתיים הכרוכים בו יזכו למענה, ושהנפגעים מהשימוש בהם לא יוכו פעמיים – פעם אחת כאשר נפגעו בגופם ופעם שניה כאשר אין בנמצא מי שיפצה אותם על נזקיהם.

3.    מצב משפטי בו אופניים חשמליים אינם מוגדרים כרכב מנועי מותיר את הולך הרגל שנפגע על ידם ללא יכולת מעשית לקבל פיצוי על נזקיו. תביעה נגד רוכב האופניים הפוגע אינה מעשית. האחרון אינו מבוטח, ובדרך כלל אינו בעל יכולת כלכלית. רבים גם המקרים בהם הרוכב הפוגע ממשיך בדרכו, ולא ניתן לזהותו בהעדר לוחית רישוי על אופניו. 

4.    מצב משפטי זה מזיק לא פחות לרוכבי האופניים החשמליים, כאשר הם עצמם נפגעים. אין ביכולתם לבטח את השימוש באופניים החשמליים בביטוח חובה, משום שאיש לא דאג לכך שחברות הביטוח ישווקו ביטוחים אלה. קרנית, הקרן המפצה נפגעי תאונות דרכים אשר נפגעו על ידי רכב שאינו מבוטח בביטוח חובה אף היא רואה עצמה משוחררת מהחובה לפצותם.

5.    מי שאחראי לתוהו ובוהו השורר בתחום זה הוא משרד התחבורה, אשר בפברואר 2010 התקין תקנות המסדירות את השימוש באופניים חשמליים, ואף ליווה אותן בבשורה: "במשרד התחבורה צופים ביקוש רב לאופניים חשמליים, לאחר שבשבועות האחרונים התקבלו באגף הרכב שבמשרד בקשות רבות של יזמים, המתעניינים ביבוא של הכלים".1  

6.    בעקבות זאת, התירה המדינה ייבוא של אופניים חשמליים לישראל 2,  ועד מהרה הם החלו להציף את רחובות הערים. בסוף שנת 2010 בישרו אמצעי התקשורת: 

"הלהיט המוטורי הגדול ביותר של 2010 הם אופניים בעלי מנועי עזר חשמליים, שרובם ככולם נראים תמימים מאד, אבל חלקם מסוגלים לפתח מהירות נכבדת, שלא לומר מסוכנת, של 60 קמ"ש ויותר. גורמים בענף מעריכים, כי במהלך השנה האחרונה עלו על כבישי ישראל עשרות אלפי זוגות אופניים חשמליים וזאת רק ההתחלה..."3
 7.    דא עקא, התקנות הותקנו לשנה אחת בלבד, ומסיבה שטרם הובררה - לא הוארכו עוד!

ומשפג תוקפן של התקנות, איש לא טרח להודיע לציבור רוכבי האופניים החשמליים על כך שהם הופכים באחת לעבריינים. היבואנים המשיכו לייבא ולשווק אופניים חשמליים, המשטרה לא יכולה היתה לאכוף את המגבלות שנקבעו בתקנות, והאופניים החשמליים הפכו למתנת בר המצווה האולטימטיבית.

8.    ב-27.8.14 הותקנו תקנות חדשות 4, שאסרו על שימוש באופניים חשמליים, אלא אם מלאו לנוהג 14 שנים,  והוסיפו, כי כל מי שנהג באופניים חשמליים או החזיק בהם בבעלותו לפני 1.7.14, ימשיך להיות פטור מחובת רישום ורישוי.

בכך, הכשיר משרד התחבורה את המצב שאינו מתקבל על הדעת, ואיפשר את המשך השימוש בעשרות  אלפי האופניים החשמליים שכבר אז נעו ברחובות העיר, ללא רישום וללא רישוי.  

התקנות, גם הפעם, לא הסדירו את נושא הביטוח,  ואיש מבעלי האופניים החשמליים או מהמשתמשים בהם אינו יכול, עד היום, לרכוש ביטוח חובה.

עובדות אלה לא הפריעו לנתבע 2 להציג את התקנת התקנות כהישג ראוי לציון, ובאתר משרד התחבורה 5 הן הוגדרו כ"צעד חשוב לעידוד התחבורה הירוקה בישראל". בשולי הכתבה קורא שר התחבורה "לרוכבים על האופניים החשמליים ובעיקר לבני הנוער וההורים לפעול רק על פי החוק ובהתאם לכללים ולגלות אחריות בשימוש בכלי רכב זה תוך הבנת הסכנות לרוכב ולמשתמשי הדרך האחרים" ואפילו ברמז לא נמסר להם, כי אם ייפגעו מהשימוש באופניים חשמליים, איש לא יהיה שם כדי לפצותם.

9.    הסיכונים התעבורתיים הכרוכים בשימוש באופניים החשמליים לא איחרו להופיע. רופאי בית החולים איכילוב דיווחו על כך שבכל יום מגיע לחדר המיון לפחות פצוע אחד מתאונת אופניים חשמליים, ולפי נתוני מכון גרטנר, 21% מהנפגעים אושפזו למשך יותר משבוע ימים. מספר הנפגעים מאמיר משנה לשנה: מ- 51 נפגעי תאונות אופניים חשמליים בשנת 2013 ועד 481 נפגעים (!) בשנת 2016. 

10.    אך בכך לא תמה מסכת הייסורים של אותם נפגעים. עדיין מצפה להם מכה נוספת כאשר הם מגלים, שלא זו בלבד שנפגעו בגופם – אין מי שיפצה אותם על נזקיהם. 

11.    וכך, במציאות בה 200,000 אופניים חשמליים נעים ברחובות, אף רשות אינה נוטלת על עצמה את האחריות, וכל הנטל הכלכלי הנובע מתאונות אופניים חשמליים נופל על שכמם של הנפגעים. המדינה מתירה לייבא אופניים חשמליים ארצה, וקופת האוצר מתעשרת. משרד התחבורה מאפשר את השימוש באופניים החשמליים, אך אינו מסדיר את רישויים ומשטרת ישראל אינה אוכפת את פקודת התעבורה.

12.    תשומת ליבן של הרשויות לסיכונים הרלבנטיים הוסבה על ידי בית המשפט העליון כבר בשנת 2010.   

"המציאות מעידה, כי חרף האיסור, כלים אלה מיובאים לארץ, נעשה בהם שימוש מסוכן, ונראה כי מצד אחד, אין אכיפה אפקטיבית של איסור ההבאה והשימוש בכלים אלה, ומצד שני, אין הסדרה של השימוש בהם". ושואל השופט רובנשטיין: "הסדרה זו אינה רק עניין כלכלי, אלא כרוך בחיי אדם. האם יש להמתין לאסון רחמנא ליצלן כדי להתעורר?" 6

13.    קריאה זו של בית המשפט העליון נפלה על אוזניים ערלות, וגם בשנים הבאות לא הביאו הסדרים חקיקתיים להפחתת הסיכון התחבורתי הנשקף מהשימוש באופניים חשמליים. בשנת 2016 אמנם הועלה גיל הרכיבה המותר לגיל 16, 7  אך הוראה זו אינה נאכפת, הלכה למעשה, ובסקר שנערך על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמצא,  כי יותר מ- 30%  מרוכבי האופניים החשמליים היו בגילאי 11-13.
14.    כך גם איסור הרכיבה על אופניים חשמליים על המדרכות, צמצם אמנם את סכנת הפגיעה בהולכי רגל, אך הגביר את סכנת הפגיעה ברוכבי האופניים החשמליים עצמם.

15.    חילוקי דעות בין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר הכשילו כל אפשרות למצוא פתרון לסוגיית הביטוח, ובכל הנוגע לנזק הכלכלי שנגרם לנפגעי תאונות האופניים החשמליים לא חלה כל התקדמות. משרד התחבורה תמך בהגדרתם של האופניים החשמליים כרכב מנועי, אשר השימוש בהם יחייב רכישת ביטוח חובה, אך משרד האוצר חשש, שההכרה באופניים החשמליים כרכב מנועי וחובת הביטוח שתחול על השימוש בהם  ייאלצו את קרנית  לפצות נפגעי תאונות אופניים חשמליים אשר בעליהם לא רכשו ביטוח. ההגנה על קרנית נראתה בעיני משרד האוצר עדיפה על פני ההגנה לה זכאים נפגעי האופניים החשמליים, אשר ממשיכים לשאת בנטל הכלכלי במלואו.

16.    על רקע חילוקי הדעות בין משרדי הממשלה, ובמקום להסדיר את הנושא בחקיקה, גיבשה פרקליטות המדינה עמדה משפטית עדכנית, המבחינה בין אופניים העומדים בתקן לבין אופניים לא תקניים. לפי עמדה זו, האופניים התקניים, אשר מהירותם מוגבלת, אינם יוצרים סיכון תחבורתי המצדיק את ההכרה בהם כרכב מנועי. אופניים שאינם עומדים בתקן, לעומת זאת, ממילא אסורים בשימוש, ועל כן, למרות שהם עונים על מאפייניו  של "רכב מנועי" – אין ולא תהיה אפשרות לבטחם... 

לפי עמדה זו, איפוא, הנטל הכלכלי אמור להיוותר במלואו על כתפיהם של נפגעי תאונות האופניים החשמליים... 

עמדה זו של המדינה מתעלמת ממספרם הרב של האופניים החשמליים הלא תקניים הנעים ברחובות, כאשר לפי נתוני קרנית – מספרם כבר עולה על מספר האופנועים בישראל. עמדה זו מתעלמת גם מהעובדה, שהמדינה היא זו שאיפשרה יבוא ושיווק אופניים לא תקניים, כאשר התקן המחייב לאופניים חשמליים נקבע רק ב- 1.6.14.

קשה להסכין גם עם גישתה של המדינה ביחס לאופניים התקניים אשר, כביכול, יוצרים סיכון תחבורתי נמוך, כאשר למדינה עצמה אין נתונים המבחינים בין מספר האופניים התקניים המעורבים בתאונות עם נפגעים לבין מספר האופניים הלא-תקניים המעורבים בהן.

לעניות דעתנו, לאבחנה אותה מנסה המדינה להציע, בין אופניים תקניים לבין אופניים לא תקניים אין כל יסוד בדין, וראוי להכיר בכולם כאחד כ"רכב מנועי".

17.    כך או כך, בהעדר הסדרה שלטונית עברה ההכרעה לבתי המשפט. קביעה שיפוטית שהאופניים החשמליים הינם, אכן, רכב מנועי, תחייב את משרד התחבורה לדאוג לרישוי ורישום של האופניים החשמליים (חובה ממנה הוא פטר את עצמו עד כה), תחייב את המפקח על הביטוח לדאוג לכך שחברות הביטוח ישווקו פוליסות ביטוח שיכסו את נזקי הנפגעים, ואת קרנית היא תחייב לפצות נפגעי תאונות אופניים חשמליים שלא בוטחו בביטוח חובה.

בבתי משפט השלום ניתנו עד כה שתי הכרעות סותרות בעניין מעמדם של האופניים החשמליים כ"רכב מנועי". האחת תומכת במעמדם זה 8 והאחרת אינה מכירה בהם כרכב מנועי 9 . חוסר ודאות זה אינו מאפשר לצפות כיצד יפסוק שופט זה או אחר, ומקשה הן על חברות הביטוח והן על ציבור הנפגעים.

 


לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוגשה תביעה עקרונית, בה רוכזו מספר נפגעי תאונות אופניים חשמליים. שלב ההוכחות בתביעה זו צפוי להיפתח בחודש מאי הקרוב, והכרעה בה  צפויה לסלק את חוסר הודאות המשפטית ולהביא להסדרת הסוגיה אחת ולתמיד.

[1] מתוך כתבה שפורסמה באתר Ynet בתאריך 8.2.10.

[2] צו יבוא חופשי, התשע"א-2011, ק"ת 1634 מ-31.3.11.

[3] כתבה שפורסמה באתרNRG   בתאריך 4.12.10.

[4] תקנות התעבורה (תיקון מס' 12) התשע"ד-2014.

[5] פרסום מיום 21.7.14 באתר משרד התחבורה רצ"ב ומסומן "9".

 6] ע"א 2606/06 שפורן נ. תורג'מן (נבו – 11.5.10). הדברים נאמרו שם בהקשר של קורקינטים חשמליים, אך מתאימים, בדרך קל וחומר, לאופניים חשמליים.

[7] וזאת על פי המלצת עמותת "אור ירוק", ראה פרוטוקול ועדת הכלכלה של הכנסת מ- 29.12.15.

[8] השופט אלדד נבו בבית משפט השלום בכפר סבא – ת.א. 43305-07-16 פלוני נ. ביטוח ישיר.

[9] השופט מריו קליין בבית משפט השלום בתל-אביב, ת.א. 23489-01-13 ש.ב. נ. ביטוח ישיר.

[10] ת.א. 28807-01-15 פני ברקוביץ ואח' נ' קרנית, משרד התחבורה והמפקח על הביטוח, בפני השופטת חדווה וולצקי.

 

 

יצירת קשר

מוקד תרומות והסברה  |  1.800.800.910

דוא״ל  |   oryarok@oryarok.org.il

טלפון  |  03.770.77.77  |  03.770.77.70

כתובת  |  השופטים 38 רמת השרון 4703749

© 2017 כל הזכויות שמורות לאור ירוק. לתקנון 
   Proudly created with Wix.com     למדיניות פרטיות

  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • YouTube Social  Icon