נוסעים בצומת אריאל או בצומת כברי שבצפון, או נכנסים לביתר עלית? כדאי שתתפללו לא להיפגע בתאונת דרכים כי מדובר במוקדי סיכון שמשוועים במשך שנים לשיפור התשתית בהם, אבל זה לא יקרה בזמן הקרוב. למה? כי במשרד התחבורה שכחו שהם גם אחראים על הבטיחות בדרכים. אין לי הסבר אחר נוכח הקיצוצים והגזרות שהם גוזרים על תחום הבטיחות בדרכים, קיצוצים בכסף שיעלו בחיי אדם וגזרות ששנים רבות יעברו עד אשר יתוקנו. ומי ישלם בעיקר את המחיר הכבד? תושבי הפריפריה. שוב.
לאחרונה נערך דיון בוועדת המשנה לבטיחות בדרכים בראשות חבר הכנסת בועז טופורובסקי ובמהלכו טען הנציג של חברת נתיבי ישראל כי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים העביר בשנת 2020 רק 20 מיליון שקלים מתוך 230 מיליוני השקלים שהמשרד חייב להעביר בכל שנה לטובת שיפור התשתית בקטעי הכבישים האדומים והצמתים המסוכנים, 10% בלבד לטובת הצלת חיי אדם. ההשלכות הישירות של עצירת התקציב הן הקפאה מוחלטת של הטיפול בעשרות מוקדי סיכון ועשרות מוקדים אחרים שכבר נמצאים בתהליכי תכנון ויוקפאו. המשמעות של מהלך מסוכן זה היא ברורה - עוד תאונות דרכים, עוד הרוגים ועוד פצועים קשה, עוד משפחות שכולות ועוד בזבוז כסף יקר למשק הישראלי.
עיון ברשימת אותם קטעי הכבישים האדומים והצמתים המסוכנים חושף כי רובם המכריע ממוקם בפריפריה. באורח פלא נתיבי איילון לא נמצאים ברשימה, אבל עשרות כניסות ויציאות לישובים בפריפריה כן. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב, מצהירה מעל כל במה כי יישובי הפריפריה נמצאים בראש סדר העדיפויות שלה ויש לתקן עוול רב שנים על הזנחתם. לקיחת הכסף משיפור התשתית אשר מיועדת בעיקר עבור תושבי צפון ודרום הארץ היא פעולה הפוכה ומנוגדת, כזאת שלא רק שלא תצמצם את פערי הבטיחות אלא תגדיל אותם. במילים פשוטות, הסיכון של אדם מהפריפריה למות בתאונת דרכים גדול יותר מאשר הסיכון של אדם שגר בתל אביב או בהרצליה.
גזילת הכסף לטיפול במוקדי הסיכון הוא לא פחות מאשר הפקרות שערורייתית ומדהימה מצד המדינה, שממשיכה לנתב אליהם את אזרחיה, משתמשי הדרך, ומוסיפה לשגר אליהם אמבולנסים לטיפול נמרץ, ובכל זאת הם נותרים פתוחים ובלתי מטופלים. מה שמוביל לתהייה: הייתכן שהדבר נובע מכשל מנהיגותי של מי שאמורים להוביל את המאבק בתאונות הדרכים בישראל? הייתכן שזהו סדר העדיפויות? מישהו כנראה התבלבל.
"הרצחת וגם ירשת" נכתב בספר מלכים א׳. זה בדיוק העוול שנגלה לנגד עיננו. במשרד האוצר טוענים כי הוסיפו עוד חמישה מיליארד שקלים למשרד לבטיחות בדרכים, ובנוסף גם העבירו את 230 מיליוני השקלים לטובת מוקדי הסיכון אבל הכסף נתקע בדרך ולא הגיע לחברת נתיבי ישראל האחראית על הביצוע. נשאלת השאלה איפה הכסף שהבטחתם לטובת שיפור הבטיחות? הפתרונים נמצאים איפוא במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
וכך עומדים להם צמתים אדומים וממשיכים להוות רולטה רוסית למשתמשי הדרך השונים. ברור וידוע שיפגעו אנשים, טרם הוחלט על התאריך וזהות הנפגע. במשרד התחבורה חייבים להתעשת במהירות ולשנות את סדרי העדיפויות שלהם – קודם חיי אדם ואחר כך כסף לקרונות ורכבות. בתקציב משרד של 27 מיליארד שקלים לא עולה על הדעת שאין 200 מיליון שקלים כדי למנוע מעוד משפחה מלהצטרף למשפחת השכול.