החיים עבור הולכי הרגל וגם עבור הנהגים הפכו בשנים האחרונות מסובכים יותר עם כניסתם של האופניים החשמליים והקורקינטים הממונעים לרחובות ולכבישים. ג'ונגל תחבורתי וכאוס מלווה את כולנו בכל יום ובתוך כך גם מספר ההרוגים והפצועים רק הולך וגדל בכל שנה. ההערכות הן שיש מעל רבע מיליון כלי תחבורה דו גלגליים חשמליים בישראל ומספרם הולך וגדל וכך גם הקונפליקטים הנובעים מכך. לאחרונה פרצו לחיינו הקורקינטים הממונעים, אלו הנגישים לכל אזרח שחפצה נפשו להגיע ממקום למקום בזריזות ובקלות ובמחיר של כמה עשרות שקלים בודדים. אין ספק שמדובר בפתרון יעיל וטוב לבעיית הקילומטר האחרון, בעיה הנובעת מתחבורה ציבורית ירודה ולא חכמה.
בצד היתרונות הברורים של הקורקינטים ישנם גם חסרונות רבים, יעידו על כך הולכי הרגל שצריכים לפלס דרכם בים כלי התחבורה המגוונים השועטים במדרכות. הכלים הללו מאוד פופולאריים בישראל בהשוואה למדינות העולם, אך הג'ונגל והכאוס התחבורתי מגיע למדינות נוספות שנדרשות לשנות ולהתאים את החקיקה למציאות החדשה.
בניו יורק פועלים על מנת להחזיר את הביטחון להולכי הרגל ולכן אסרו לאחרונה כל שימוש בקורקינטים הממונעים בשל הצפיפות הרבה והיעדר תשתית מתאימה. מי שנתפס רוכב על קורקינט חשמלי נקנס ב–500 דולר או שהקורקינט שלו מוחרם.
גרמניה, המחמירה בתחום, מתייחסת לקורקינטים החשמליים כמו לאופנוע קל (טוסטוס). הגרמנים קובעים כי מהירות הקורקינטים החשמליים לא תעלה על 20 קמ"ש והרכיבה תותר רק בשבילים היעודים לכך או בכביש ולא על גבי המדרכות. הגרמנים מחייבים את הרוכבים לבטח את הקורקינטים וכך על גבי כל כלי תהיה מדבקה המוכיחה כי הוא מבוטח. הולנד, מדינה שתחום הרכיבה על אופניים הוא מאוד מפותח מתייחסת לקורקינטים באופן שווה כמו לקטנועים קלים ולכן נקבע כי גיל הרכיבה הוא 16 ומעלה וכל רוכב יהיה מחויב בביטוח ובמקביל הכלים יהיו מחיוביים לעמוד בתקן המקומי הרשמי. גם האנגלים לא נשארים אדישים והודיעו כי הם בוחנים את החקיקה המתאימה אך במקביל אסרו על רכיבה בכבישים הציבוריים. צרפת הודיעה לאחרונה כי תיאסר רכיבה על גבי קורקינטים במדרכות ואף קבעה קנס של 135 אירו לעוברים על החוק. בתוך כך חברת הסטארט אפ האמריקנית "ליים" שפועלת בעיר ליון קבעה כי בכלים שלה יותקן מגביל מהירות מבוסס מיקום (GPS) כאשר המשמעות היא שמהירות הקורקינטים תוגבל ל-8 קמ"ש באופן אוטומטי באזורים של ריבוי הולכי רגל.
ואצלנו? 70 בני אדם אושפזו בבתי החולים בשנת 2018 לאחר שהיו מעורבים בתאונת דרכים במעורבות קורקינט חשמלי, לעומת 22 בני אדם שהיו מעורבים בתאונות דומות בשנת 2017 – עליה של 220%, כך עולה ממחקר שבוצע על ידי ד"ר מאיה סימן טוב ממכון גרטנר. מהנתונים עולה כי עיקר הבעיה נעוצה באי חבישת קסדה דבר המראה על כישלון הקמפיינים של משרד התחבורה והעברת האחריות לרוכבים עצמם. אחד מכל שני מאושפזים (53.8%) לאחר תאונות קורקינט ממונע נפגע בראש ובפנים כאשר 12.4% סבלו מפגיעת ראש קשה, נתון המעיד על אחוז נמוך של חבישת קסדה.
בישראל קיים פער בלתי נסבל בין החקיקה לבין יישום החוקים. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים דורשים מאיתנו לרכוב רק בשבילי רכיבה אבל מבט קצר חושף כי כמעט ולא קיימים כאלה. חקיקה מתאימה היא צעד ראשון להשבת הסדר למדרכות ולכבישים אבל חקיקה לבדה כמובן שאיננה מספקת. לכך יש להוסיף אכיפה בולטת ומרתיעה, ענישה אפקטיבית, הסברה נכונה ובעיקר סלילת שבילי רכיבה בטוחים שיפרידו את הרוכבים מהולכי הרגל ומכלי הרכב. מגמת העלייה בנפגעים ובהרוגים רק תלך ותגבר וזה הזמן לעצור אותה לפני שיהיה מאוחר.