top of page

ישראל היא מדינת עולם שלישי בתחום המשאיות- מאמר מאת ארז קיטה מנכ"ל עמותת אור ירוק

בתוך העלייה החדה במספר ההרוגים מתאונות דרכים מתחילת השנה בולטת לרעה מעורבותן של המשאיות.

כמעט בכל יום אנחנו עדים לתאונה שמשאית מעורבת בה. מתחילת חודש יולי נהרגו כבר שמונה בני אדם בתאונות דרכים בהן מעורבות משאיות, ומתחילת השנה נהרגו 25 בני אדם בתאונות דומות שמעורבת בהן משאית מעל 3.5 טון. משאיות מהוות כ-3% מסך כלי הרכב בישראל אבל מעורבותן בתאונות קטלניות (הרוג אחד לפחות) מסתכמת בכ-15% - פי חמישה יותר. בכבישי ישראל נוסעות כ 70,000 אלף טנדרים ומשאיות. הכבדות שביניהן, המורשות לשאת 34 טון מטען, מעורבות בתאונות דרכים פי 13 (!) ממכוניות רגילות. המשקל העצום והמסה האדירה של המשאית הגדולה, גורמים בדרך כלל לקטלניות מוגברת ולריבוי נפגעים בתאונה בה היא מעורבת.


תחום בטיחות המשאיות בישראל לא באמת נאכף והוא פרוץ לרשלנות ולעבריינות. על אף שהוא מסכן בכל רגע אלפי משתמשי דרך עמם הוא בא במגע, וכשליו הקטלניים ידועים ומוכרים לכל העוסקים בתחום, הוא נותר, יחסית לפוטנציאל הסיכון העצום הנשקף ממנו, כמעט חסר אכיפה של ממש. כולנו נתקלנו באותו נהג משאית עייף, הנוהג שעות וימים ושבועות וחודשים במשאית המוזנחת והעמוסה לעייפה, לא מסכן רק את עצמו, אלא גם את יתר משתמשי הדרך. מדינות האיחוד האירופי פתרו את הבעיה כבר בשנת 2006 כשהחליטו על התקנת מכשיר שיפקח על שעות הנהיגה המותרות בחוק. אותו מכשיר הנקרא טכוגרף דיגיטאלי מותקן כבר בזמן ייצור המשאית וכך הוא מגיע אל חברת ההובלה בישראל. דיגיטאלי הכוונה שלא ניתן "לשחק" בנתונים שהוא מפיק והוא גם מנהל רישום של שעות עבודה במשך 365 ימים לאחור. כך יכול כל שוטר שמבצע בדיקה אודות שעות העבודה של נהג לראות האם הוא עבר על החוק גם בשנה שלפני כן.


ובסטארט אפ ניישן ישראל? המשאיות מגיעות עם אותו טכוגרף דיגיטאלי ומיד מפרקים את אותו מכשיר מציל חיים ומתקינים מכשיר ידני, כזה שניתן להחליף את דסקת הנתונים כמה פעמים ביום ולאפשר את העסקת הנהג ל-17 ו-18 שעות עבודה ביום מבלי ששוטר יוכל לפקח ולזהות את העבירה. בכך נמצאת ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי והנכשל.


במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים מכירים בתרומה החשובה של הטכוגרף הדיגיטאלי לבטיחות בדרכים ובשנת 2010 השיבו לעמותת אור ירוק כי הם השלימו את עבודת המטה וערוכים מהיבט תכניות העבודה. כמעט עשור אחרי ועדיין משאיות נוסעות עם המכשיר הידני. במשרד התחבורה מגלגלים את האחריות לפתחם של משרדי המשפטים והחוץ בטענה כי מדובר בהסכמים ואמנות אירופיות. במשרד החוץ טוענים כי העובדה הושלמה והכדור חוזר למשרד המשפטים שתלוי במשרד התחבורה. חלמאות, גרירת רגליים ואדישות מלווים את כל התהליך כאשר במקביל אנשים ממשיכים להיהרג בתאונות דרכים במעורבות משאיות. ככה לא נלחמים בתאונות הדרכים וככה לא מצילים חיים.


משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב ליישר קו עם המדינות המתקדמות ולחייב התקנת טכוגרף דיגיטאלי בכל כלי הרכב הכבדים, כדי למנוע אפשרות של זיוף שעות הנהיגה מעבר לחוק.


תחום הרכב הכבד סובל מהזנחה רבת שנים, כזו שעולה לא פעם בחיי אדם. לכן חייבים להביא לכדי סיום את הסאגה הבלתי נגמרת הזאת שאחראית לאחד מכל חמישה הרוגים בתאונות דרכים.


פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page