הקטל בכבישים מעודכן לתאריך 3/10/2017
הרוגים מתחילת השנה  291 
הרוגים בשנה שעברה  283 
"אם לסבתא היו גלגלים..."

את החיים אפשר לחלק לארבעה שלבים עיקריים. שלב הילדות והנערות מלווה בהתפתחות וגדילה בקצב מסחרר ובו אנו בעצם לומדים להכיר את העולם שבו אנו חיים.

השלב הבא הוא השלב הראשון של חיינו כבוגרים, בו אנו רוכשים השכלה ומקצוע, מקימים משפחה ומתחילים להתבסס. בשלב השני של חיינו הבוגרים, המתחיל בסביבות גיל 40, אנו מגיעים לשיא פריחתנו ולשילוב האופטימלי בין ההשכלה, הידע והנסיון שצברנו, לבין היכולות המנטליות והפיזיות, אף שאלו האחרונות מתחילות להיחלש. בשלב הרביעי לחיים, בד"כ באזור תחילת העשור השביעי, הירידה ביכולות הפיזיולוגיות מתחילה לתת את אותותיה ביתר שאת. לרוב השינוי אינו פתאומי, אלא תהליך ארוך של נסיגה איטית והדרגתית, שרק בשלב מאוחר יחסית אנו באמת שמים לב ש"זה לא כמו לפני כמה שנים".

התפקודים הפיזיים הם אלו שנפגעים ראשונים ובשלב מאוחר יותר, גם המנטליים.

מטבע הדברים, ככל שהפעילות שנדרשית מורכבת יותר, הפגיעה בה תהיה יותר משמעותית. נהיגה היא אחת מהפעולות שדורשות מאיתנו יכולת אינטגרטיבית גבוהה מאוד. עלינו להיות כל הזמן ערים ומרוכזים במרחב בו אנו נמצאים, להתחשב בכמות גדולה מאוד של אינפורמציה, שמשתנה בקצב מאוד מהיר, ומחייבת אותנו להגיב בכל שבריר שניה, במהירות ובהחלטיות לשינויים הסביבתיים. לצורך כך אנו צריכים להיות בשיא הכושר הפיזי והמנטלי. לדוגמא, נהגי ורוכבי המרוץ הטובים בעולם, במרוצים התובעניים ביותר (כדוגמת פורמולה 1 ואליפות העולם בראלי), מגיעים לשיאם בין הגילאים 25-35. כמובן שבחיי היומיום אנו לא נדרשים ליכולות של נהגי מרוצים ולכן אנחנו יכולים ל"סחוב" ברמה טובה עד סבירה עוד כ- 30 שנה.

לאחר מכן בהחלט מתחילים לראות ולהרגיש את ההבדל. הכושר הגופני הכללי יורד, כוח השרירים פוחת, טווח התנועה במפרקים השונים הופך למוגבל, הגמישות פוחתת, מהירות התנועה יורדת, השמיעה נחלשת, מערכת שיווי המשקל פועלת בצורה פחות יעילה (לכן גם הנטייה לנפילות), הראייה נחלשת, שדה הראייה קטן, האינסטינקטים נחלשים וזמן התגובה מתארך. כל אלו קיימים כאשר המצב הבריאותי תקין לגמרי, אך בהרבה מקרים הוא אינו כזה. חלק ניכר סובלים מבעיות במערכת השלד (כאבי גב, ברכיים וכו') וחלק סובלים מירידה תפקודית של מערכות ואיברים אחרים המצריכים טיפול תרופתי קבוע. לכל אלו יש להוסיף עירנות פחותה ונטייה לעייפות מוגברת ואף להירדמות בשעות הצהריים והערב המוקדמות.

מכיוון שנהיגה באיכות גבוהה (=נהיגה בטוחה), מצריכה מאיתנו להיות בכושר פיזי ומנטלי גבוהים, הירידה בתפקוד המערכות השונות פוגמת גם ביכולת הנהיגה. לנהגים בגיל השלישי יהיה קשה מאוד להגיב במהירות ובאפקטיביות לסיטואציות לא צפויות הנגרמות ע"י משתמשים אחרים בכביש ולכן הסיכוי שלהם להיחלץ ממצבי חרום נמוך מאוד.

בנוסף נפגעת היכולת לאסוף בזמן אמת כמות גדולה של אינפומציה מהסביבה ולהתאים את הנהיגה בצורה כזו שלא תסכן ו/או תפתיע נהגים אחרים.

על פניו, היה עדיף לו נהגים מבוגרים היו מוותרים מרצונם החופשי על הנהיגה ועוברים להשתמש יותר בתחבורה ציבורית. יחד עם זאת, יש משהו בשימור העצמאות שנותנת הנהיגה, שמונע מרובם לעשות את הויתור הזה. לצעירים אולי קשה להבין זאת, אבל התחושה של הירידה בכל התפקודים קשה מאוד, בעיקר כי ברור שזה בלתי הפיך וגרוע מכך, סביר שהמצב עוד יילך וידרדר. לאדם המבוגר ברור שכל מה שהוא מוותר עליו כבר לא יחזור ומכיוון שעם השנים נוספים עוד ועוד דברים כאלו, קיים רצון עז להיאחז בכל מה שרק אפשר, כדי לשמר את הכבוד העצמי ואת ההרגשה ש"אני עוד שווה משהו".

יחד עם זאת, חובה על הנהג המבוגר להכיר במגבלותיו, כיוון שהן מסכנות גם אותו עצמו ולא פחות מכך, גם את הסביבה. כדי להפחית את הסכנה למינימום, אנחנו ממליצים על:

  1. פעילות ספורטיבית מתאימה משפרת את הבריאות, העירנות, החיות והכושר הגופני הכללי, ומאטה את "הזדקנות" חלק מהמערכות שציינו קודם.
  2. להימנע ככל האפשר מנסיעות ארוכות. הן מעייפות, מתישות וגורמות לירידה בעירנות גם אצל צעירים וכל שכן אצל מבוגרים. אם בכל זאת נדרשית נהיגה ממושכת, חובה לעשות הפסקה של 10 דק' אחרי כל 45 דק' של נהיגה. יש לצאת מהאוטו, ללכת קצת ("לחלץ עצמות") ולהקפיד לשתות.
  3. השתדלו לנהוג רק בדרכים שמוכרות לכם היטב, כך שלא תצטרכו לחפש שלטים וסימנים אחרים תוך כדי נסיעה. אם בכל זאת אתם צריכים להגיע למקום חדש, נסו ללמוד את הדרך לפני הנסיעה (בעזרת מפות למשל) ואפילו לכתוב לעצמכם הוראות דרך שישמשו אתכם בזמן אמת.
  4. להעדיף נהיגה בשעות הבוקר או בשעות אחה"צ המוקדמות. להימנע ככל האפשר מנהיגה בצהריים ובשעות הערב והלילה.
  5. מכיוון שרוב האוכלוסיה בגיל השלישי נמצאת כבר בפנסיה, יש להם יחסית יותר זמן פנוי. לכן אין שום סיבה בעולם לעשות בזמן הנהיגה עוד דברים שאינם קשורים אליה ישירות. אנחנו ממליצים למשל, להימנע לחלוטין משיחה בטלפון סלולארי תוך כדי הנהיגה. סביר להניח שאין מדובר בשיחה דחופה מהבוס ולכן בהחלט ניתן לדחות את כל השיחות הנכנסות (והאמת גם את היוצאות...), להפסקה הקרובה או לסיום הנהיגה.
  6. כדי לאפשר יותר זמן תגובה, אנחנו ממליצים לשמור יותר מרחק מהרכב שמלפנים. בד"כ ההמלצה שלנו היא להקפיד על 2 שניות של מרחק ואילו בגיל מבוגר יש להעלות אותו ב- 50% לפחות, ל- 3 שניות.
  7. כמו כן, עדיף לנסוע יותר לאט ממה שהייתם רגילים בגיל יותר צעיר. אתם כבר לא צריכים להוכיח כלום לאף אחד ובד"כ גם לא ממש ממהרים (לעבודה למשל) ולכן אשפר לנהוג בנחת. כמובן שאם קבעתם משהו או שאתם בדרך להצגה או לכל מקום אחר שצריך להגיע בזמן, צאו מוקדם כדי שלא תצטרכו למהר.
  8. הקפידו לנסוע בנתיב הימני, כדי לא לעכב את התנועה שמאחוריכם וגם כדי למנוע מהאחרים את הדחף לעקוף אתכם מימין.
  9. השתדלו לא לנסות לחנך את הצעירים על הכביש. נכון, הם ממהרים, חסרי סבלנות ולעיתים אף לא מכבדים אתכם מספיק. אין טעם להתעמת איתם, זה לא יחנך אותם ואתם סתם תתעצבנו ורמת הריכוז שלכם בנהיגה, תפחת. זכרו שגם אתם הייתם פעם צעירים חסרי רסן וברכו אותם לשלום ולדרך צלחה.
  10. ולסיום, אנחנו מאוד ממליצים, לקחת מידי פעם כמה שיעורי נהיגה ממישהו מקצועי, כדי לקבל פידבק על המצב ולשפר תחומים שקצת נחלשו והחלידו עם השנים.

הכתבה ניתנה באדיבות "מסלולים- נהיגה למצוינות"

כל הזכויות שמורות לאור ירוק 2007
טוחן מדיה - בניית אתרים