המועצה האירופית לבטיחות בדרכים ה-ETSC פרסמה המלצות שמטרתן לסייע בהשגת היעד- הפחתת מקרי מוות בכבישים ופציעות חמורות ב-50% עד 2030. את ההמלצות פירטה המועצה בחמש נקודות מרכזיות - האם ההמלצות נחוצות בישראל או שכבר קיימות ומיושמות בישראל? בדקנו בשבילכם:
· להגביר את רמת האכיפה בדרכים, בדגש על עבירות תנועה כמו מהירות, נהיגה בשכרות והיסח דעת. אכיפה יעילה של חוקי התעבודה היא דרך מיידית, פשוטה וישירה לשיפור הבטיחות בדרכים ותרבות הנהיגה. קיים בישראל? לא בצורה מספקת כפי שממליצה המועצה האירופית לבטיחות בדרכים.
· עידוד רכיבה על אופניים והליכה. אלו הם מצבים שtnurho לייצר מצבי סיכון מינימליים אם בכלל למשתמשי הדרך. אמנם במדינות רבות באירופה כיום רוכבים יותר על אופניים, אך בהתאמה מקרי המוות והפגיעות הקשות בקרב הרוכבים נשארה כשהייתה ואף עלתה, בעוד שקבוצות משתמשי רגל אחרות ראו ירידה באירופה. הדרך להגביר את השימוש באופניים לצד הורדה בכמות ההרוגים והנפגעים היא השקעה ושיפור התשתיות הייעודיות לאופניים, כמו שבילי אופניים המופרדים מן הכביש. קיים בישראל? כן, אבל לא מספיק. לפי פרסום משרד התחבורה חסרים 3,595 קילומטרים של שבילי אופניים במדינת ישראל כדי להגיע ליעד הלאומי.
· שינוי רישיונות הנהיגה לנהגים צעירים וחסרי ניסיון. האוכלוסייה בעלת הסיכון הגבוה ביותר להיקלע לתאונת דרכים היא נהגים חדשים ועל כן יש לחייב נהגים חדשים לנהוג רק בליווי נהג מנוסה, בדגש על נהיגה בשעות הלילה ומניעת נהיגה בשכרות קיים בישראל? כןמבחינת החוק - בישראל נהג חדש מחויב לנהוג 3 חודשים בליווי נהג מנוסה בכך שעות היממה ו-3 חודשים נוספים בשעות הלילה. בפועל לצערנו אין פיקוח אפקטיבי על תקופת הליווי ולא ברור האם אכן נעשה בצורה הנדרשת. בנוסף, על נהגים חדשים וצעירים חל חוק 0% אלכוהול שאוסר עליהם לשתות ולנהוג, אפילו לא לגימה.
· הגדרת מגבלות מהירות מתאימות, עם הגבלת 30 קמ"ש כברירת מחדל באזורים עירוניים וביישובים. למגבלת המהירות יש כמה יתרונות, ביניהם הצלת חיים, חיסכון בדלק והפחתת זיהום האוויר. עם זאת, יש פעולות נוספות שיש לעשות בכדי להתמודד עם מהירות מופרזת הקשורה קשר ישיר לתדירות וחומרת תאונות הדרכים. קיים בישראל? לא בדיוק... אמנם יש כבישים עירוניים המוגבלים ל-30 קמ"ש אך רוב הכבישים העירוניים בישראל מוגבלים לנסיעה במהירות של עד 50 קמ"ש.
· הטמעת טכנולוגיות חדשות ואקטיביות (כאלה שפועלות בעצמן ולא רק מתריעות לנהג) ברכבים החדשים, במטרה למנוע תאונות דרכים שעלולות לקרות מטעויות אנוש. המועצה האירופית לבטיחות בדרכים מטילה ספק ביעילותן של הטכנולוגיות הפסיביות, אלה שמצפצפות- כי ניתן לנתק אותן ולכן אינן בהכרח מביאות תועלת. האם קיימות טכנולוגיות אקטיביות בישראל? יש טכנולוגיות, אך חלקן אינן חובה. כיום בישראל יש לכל רכב ציון בטיחות, שנגזר ממערכות הבטיחות שהוא מכיל. בין הטכנולוגיות שנמצאות ברכב והן חובה ברכב חדש יש את חגורות בטיחות, מערכת בקרת יציבות ומערכות התראה על סטייה מנתיב וכריות אוויר (הידעת? מתחת למספר מסוים של כריות אוויר הרכב יקבל ציון בטיחות 0, גם אם יש לו מערכות בטיחות מתקדמות אחרות).
המועצה האירופית לבטיחות בדרכים נתנה המלצות חשובות ורלוונטיים לבטיחות אזרחי ישראל בכבישים. ישראל כיום ממלאת עומדת בהמלצות אלו באופן חלקי בלבד, ולכן יש למדינה שלנו הרבה מקום לשיפור כדי לעצור את הקטל בכבישים.
דברי מנכ"ל עמותת אור ירוק, עו"ד יניב יעקב "מדינת ישראל משתרכת מאחור בכל הקשור לבטיחות בדרכים, כך על פי דירוגים רבים של המועצה האירופית לבטיחות בדרכים. על שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב לאשר את התכנית הלאומית לבטיחות בדרכים שהוכנה בקדנציה הקודמת שלה, כדי לצמצם את ההרוגים בשיעור של 50% בעשור, כך גם נוכל לחסוך את הצער והכאב שהן מביאות על כולנו. הממשלה הנוכחית חייבת לשנות את סדרי העדיפויות ולהשקיע תקציבים בבטיחות בדרכים בדגש על פעילויות בקרב קבוצות הסיכון המרכזיות. במקביל יש לחזק את משטרת התנועה, ולהטמיע אמצעי אכיפה טכנולוגיים שיצילו חיים. רק יישום של תכנית אסטרטגית ארוכת שנים תשיב את ישראל למסלול של ירידה קבועה בתאונות הדרכים. זו האחריות והמחויבות של הממשלה וזה מה שהציבור דורש ממנה לבצע".