top of page

עשור של כישלון: ישראל במקום השלישי והגרוע בשינוי מספר ההרוגים בתאונות דרכים מבין כל מדינות אירופה


שנת 2021 מסתמנת עד כה כשנה אדומה וקטלנית בכבישים, דו"ח חדש (יוני 2021) של המועצה האירופית לבטיחות בדרכים (ETSC) חושף את גודל הכישלון של מדינת ישראל במאבק בקטל בדרכים לא רק בשנה האחרונה אלא גם שני העשורים האחרונים. מהדו"ח עולה כי במשך שני עשורים מדינת ישראל משתרכת בתחתית מדינות אירופה בשינוי מספר ההרוגים והפצועים קשה מתאונות דרכים.


2010-2020: מקום 30 מתוך 32 מדינות

כאשר בוחנים את שינוי מספר ההרוגים בין השנים 2010-2020 ישראל נמצאת במקום ה-30 מתוך 32 מדינות אירופה. בעשור האחרון מדינות אירופה הורידו בממוצע את הרוגי תאונות הדרכים בשיעור של 37% ואילו בישראל מספר ההרוגים ירד בשיעור של 18.7% בלבד - כמחצית מהממוצע במדינות האיחוד. נורבגיה, יוון ופורטוגל נמצאות במקומות הראשונים עם נתוני ירידה בהרוגים של כ-50%.


2001-2020: מקום 29 מתוך 32 מדינות

בין השנים 2001-2020 הצליחו מדינות אירופה להפחית את מספר ההרוגים מתאונות דרכים בשיעור ממוצע של 63%. בישראל מספר ההרוגים מתאונות דרכים ירד בשיעור ממוצע של 46% בלבד. בהשוואה לשאר מדינות אירופה ישראל נמצאת במקום ה-29 מתוך 32 מדינות.


כאשר בוחנים את שינוי מספר ההרוגים בין השנים 2019-2020 ישראל ניצבת במקום ה-14 מתוך 32 מדינות אירופה. מדינות האיחוד הורידו את מספר ההרוגים בשיעור ממוצע של 17.2% ואילו בישראל הירידה בהרוגים הייתה נמוכה יותר מהממוצע האירופי– 15.4%.


חשוב לזכור כי שנת 2020 הייתה שנת קורונה וסגרים ולכן מדד ההשוואה איננו מייצג נכונה את כל הנתונים מאחר ומדינות רבות חוו צורות וסוגים שונים של סגרים אשר הוריד באופן משמעותי את נסועת כלי הרכב. ניתן להעריך כי ישנו קשר ישיר בין הירידה בהרוגים מתאונות דרכים לעוצמת ומשך הסגר בכל מדינה.


פצועים קשה: מקום 26 מתוך 28 מדינות

לעיתים הבדל בין פצוע קשה בתאונת דרכים לבין מוות בתאונת דרכים הוא כחוט השערה. בשינוי מספר הפצועים קשה ישראל ניצבת במקום ה-26 מתוך 28 מדינות אירופה. בעוד שמדינות אירופה הורידו את מספר הפצועים קשה בשיעור ממוצע של 13.9%, ישראל הצליחה לצמצם את מספר הפצועים קשה מתאונות דרכים בשיעור של 2.6% בלבד (שנים 2013-2019).


הרוגים למיליארד ק"מ נסועה: מקום 14 מתוך 21 מדינות

כאשר בוחנים את מספר ההרוגים מתאונות דרכים למיליארד ק"מ נסועה, ישראל ניצבת במקום ה-14 מתוך 21 מדינות. 5.63 בני אדם נהרגים לכל מיליארד ק"מ נסועה בישראל, מעט מתחת לממוצע מדינות אירופה אשר נאמד בשיעור של שישה הרוגים מתאונות דרכים לכל מיליארד כלי רכב (מתייחס לשנים 2018-2020 באופן כללי ולישראל 2017-2019). כאשר בוחנים את מספר ההרוגים למיליון בני אדם ישראל נמצאת במקום התשיעי מתוך 32 מדינות (2018-2020).


ארז קיטה מנכ"ל עמותת אור ירוק: "המועצה האירופית לבטיחות בדרכים נתנה למדינת ישראל ציון נכשל במאבק בקטל בדרכים לאורך שני העשורים האחרונים. העובדה שישראל מדורגת במקומות האחרונים בשינוי מספר ההרוגים והפצועים קשה מתאונות דרכים, היא תוצאה ישירה של הזנחה רבה שנים וקיצוץ תקציבים מאסיבי עד כדי מצב שבו מדינת ישראל כמעט ולא משקיעה כספים ומשאבים כדי להציל את האזרחים והאזרחיות שלה ממוות בכביש. הכישלון מתעצם נוכח העובדה שמדינות רבות באירופה מוכיחות שניתן לנצח במאבק בתאונות הדרכים ולהציל חיים. אין סיבה שישראל לא תהיה אחת מהמדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים. את האסטרטגיה הכושלת והמוטעית שרק מאשימה את הנהגים חייבים לשנות. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים החדשה, חברת הכנסת מרב מיכאלי, נכנסת לתפקידה כאשר אנחנו בשנת חירום בכבישים. ניסיון העבר של ישראל מראה שבכוחה של המדינה להוביל להצלחה כבירה בתחום הבטיחות בדרכים, זו לא גזירת גורל. בידי השרה מיכאלי היכולת והזכות להציל את חייהם של ישראלים רבים בכל שנה ולמנוע צער וכאב ממשפחות שכולות רבות".


המלצות מחברי הדוח לממשלות:

· לאמץ ולהטמיע את גישת ה-SAFE SYSTEM. גישה מערכתית כוללת של בטיחות בדרכים.

· לשאוף ולחפש דרכים להאיץ את ההתקדמות בכל האמצעים האפשריים לרבות חקיקה בנושאי אסטרטגיית אכיפה מומלצת.

· מתן תקציבי ממשלה אשר יאפשרו הצבת מטרות והשגתן.

· לעשות שימוש בנתונים שנאספו לעדכון המדיניות ולבחור את האמצעים על בסיס מחקרים ובדיקת עלות תועלת, כולל בחינת הירידה בפצועים קשה, בקבלת ההחלטות על האמצעים האפקטיביים.

· לאמץ תכניות לבטיחות בדרכים כולל הצבת יעדים לירידה בפצועים קשה וזאת בנוסף לירידה בהרוגים. יש לקבוע יעדי משנה כמותיים על בסיס מדדי ביצוע.

· לבצע בדיקה כמותית מעמיקה של האסטרטגיות הקיימות לבטיחות והאפקטיביות שלהן.


מחברי הדוח גם ממליצים למועצה האירופית הכללית לקבוע יעד הפחתה של 50% בהרוגים עד 2030 וכמו כן להטמיע אסטרטגיות בטיחות שלוקחות בחשבון את השינויים בדפוסי התחבורה כגון: תחבורה אוטונומית, עליה בהליכה וברכיבה על אופניים וכלים חשמליים.


bottom of page