ב-29 במאי 2021, נפגעו ארבעה בני אדם בתאונת דרכים בין שני כלי רכב, בצומת עכו מזרח שבצפון הארץ. בתאונה נפגעו צעיר כבן 21 במצב בינוני עם חבלה בבטן, ושלושה פצועים נוספים במצב קל. מסתבר שתאונות דרכים בצומת עכו מזרח הן לא מחזה נדיר. 119 בני אדם נפגעו בתאונות דרכים בצומת עכו מזרח (חיבור הכבישים 4 ו-85) בצפון הארץ, יותר מאשר כל צומת בין עירוני אחר, כך עולה מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס.
בעמותת אור ירוק בדקו את נתוני הנפגעים בתאונות דרכים בצמתים בין עירוניים במשך שלוש שנים (2018-2020), כאשר סף "הכניסה" לרשימת הצמתים האדומים כולל לפחות שלוש תאונות דרכים עם נפגעים באותו צומת בשנת 2020. בעמותת אור ירוק יצרו רשימה של 128 צמתים מרובי נפגעים, הנמצאים בכבישים בין עירוניים. בין השנים 2018-2020 נפגעו באותם צמתים 3,322 בני אדם בתאונות דרכים, 26 בני אדם נהרגו ו-164 נפצעו קשה.
בראש הצמתים האדומים כאמור נמצא צומת עכו מזרח עם 119 נפגעים בשלוש שנים. צומת הכניסה לכפר יהושע (כביש 77) נמצא במקום השני עם 84 נפגעים בשלוש שנים. במקום השלישי ניצב מחלף ירקון עם 80 נפגעים בשלוש שנים (חיבור הכבישים 6 ו-75). בצומת העשור (כביש 4, מחבר בין קרית מוצקין לקרית ביאליק) נפגעו 76 בני אדם בתאונות דרכים בשלוש שנים. צומת אחיהוד שבצפון סוגר את חמשת הצמתים הבינעירוניים האדומים עם 67 נפגעים בשלוש שנים
נפגעים בעשרת הצמתים האדומים בכבישים בין עירוניים
1. צומת עכו מזרח: 119 נפגעים, מהם אדם אחד נהרג ושישה נפצעו באורח קשה.
2. כניסה לכפר יהושע: 84 נפגעים, מהם אדם אחד נהרג וארבעה נפצעו באורח קשה.
3. מחלף ירקון: 80 נפגעים, מהם ארבעה נפצעו באורח קשה.
4. צומת העשור: 76 נפגעים, מהם אדם אחד נהרג ושלושה נפצעו באורח קשה.
5. צומת אחיהוד: 67 נפגעים, מהם אדם אחד נהרג ושניים נפצעו באורח קשה.
6. צומת חסידים (רכסים): 64 נפגעים, מהם שלושה נפצעו באורח קשה.
7. מחלף מורשה: 61 נפגעים, מהם חמישה נפצעו באורח קשה.
8. מחלף יגור: 58 נפגעים, מהם אדם אחד נפצע באורח קשה.
9. מחלף בן שמן: 56 נפגעים, מהם שני בני אדם נהרגו.
10. מחלף שרה: 55 נפגעים, מהם שניים נפצעו באורח קשה.
ארז קיטה מנכ"ל עמותת אור ירוק: "צמתים מהווים נקודת תורפה ברשת הכבישים. מדובר במפגש בין דרכים עם קונפליקט מובנה של השתלבות עם נהגים אחרים וכלי רכב אחרים בכביש. בשל כך הסיכון לתאונה עולה. רשימת הצמתים האדומים כוללת את הצמתים המרכזיים והבולטים בישראל שבהם נפגעים בני אדם רבים ולכן במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים צריכים לתעדף את שיפור הבטיחות באותם צמתים מרובי נפגעים. בשנה האחרונה קוצץ התקציב לטיפול במוקדי הסיכון בכ-90% וצמתים רבים אשר זקוקים לשיפור התשתית לא מטופלים וממשיכים לסכן את כל מי שנוסע בהם. ברור וידוע שבאותם מקומות יפגעו ויהרגו בני אדם בתאונות דרכים אז מדוע לחכות שעוד ועוד יפגעו ורק אז לטפל? תקציב משרד התחבורה גדל ולכן יש להגדיל גם את הכסף שמועבר לטיפול במוקדי הסיכון כדי למנוע את תאונת הדרכים הבאה".
מוקדי סיכון: ירידה של 90% בתקציב
מוקדי סיכון הם קטעי דרך ששכיחות התאונות המתרחשות בהם גבוהה מזו הקיימת בקטעי דרך אחרים, ולכן הם מסומנים כאתרים שיש לתעדף את הטיפול בהם. וועדה משותפת של חברת נתיבי ישראל, משרד התחבורה, משטרת ישראל והרלב"ד מבצעת מדי שנה סריקה של רשת הכבישים הבין-עירונית בכדי לאתר מוקדי סיכון בטיחותיים. בנוסף לכך, הוועדה בוחנת בכל שנה מחדש את הקריטריונים שעל פיהם נקבעים מוקדי הסיכון, ומבצעת בהם עדכונים ושיפורים נדרשים, זאת בשיתוף צוות מומחים מהטכניון, שאמון על פיתוח המתודולוגיה לבחינת מוקדים אלו. על פי נתוני משרד התחבורה והבטיחות בדרכים קיימת ירידה של בין 40%-50% בממוצע במספר תאונות הדרכים, במוקדי סיכון בהם בוצעו תיקונים (מוכיח אפקטיביות גבוהה).
בהתאם להחלטות ועדת מוקדי סיכון, גובשה תכנית עבודה חמש-שנתית ("תכנית חומש") לשנים 2017-2021 לצורך תכנון וביצוע הסדרת מוקדי סיכון על ידי חברת נתיבי ישראל. היקפה התקציבי הכולל של התכנית, כפי שאושר בהחלטת הממשלה הוא 1.2 מיליארד שקלים, כלומר כ- 230 מיליון ₪ בכל שנה. בשנת 2019 קוצץ התקציב בכ-40 מיליון שקלים, קיצוץ אשר נמשך והגיע לשיאו בשנת 2020. בדיון שנערך בוועדת המשנה לבטיחות בדרכים, בראשות ח"כ בועז טופורובסקי, ב-9 בנובמבר 2020, נחשף כי רק 20 מיליון שקלים (פחות מ-10%) הועברו בשנת 2020 לטובת טיפול במוקדי הסיכון ושיפור התשתית בהם. כפועל יוצא מהקיצוץ בתקציב, הוקפאו לפחות שמונה פרויקטים. נציב חברת נתיבי ישראל שנכח בדיון טען כי: "לטובת טיפול במוקדים שעשויים בעתיד להיות מוקדי סיכון לא קיבלה נת"י כסף בכלל, מתוך תקצוב של 120 מיליון שקל. יש מעל 10 פרויקטים שמוכנים לביצוע, שימנעו עשרות תאונות, ואנחנו לא יכולים לבצע".